חלוקת תפקידים

לכבוד יום האישה נעסוק היום בנושא הבוער כמעט בכל בית – חלוקת תפקידים.

נשים חזקות, מוכשרות, אינטליגנטיות , מנהלות את העסקים שלהן ומוכיחות שנשים יכולות לעשות הכל!

ובבית? ברוב המקרים נשים בוחרות לשלוט גם בענייני הבית.

מנהלות את ענייני הילדים, לוחות הזמנים, המטלות השונות ובקיצור מנהלות את הבית.

כאלה אנחנו – אוהבות לשלוט

(כמובן שאני עושה הכללה אבל הכיוון הכללי מובן)

השאלה היא מה נשים מרוויחות מזה? הרווח המרכזי ואולי היחיד הוא שהכל נעשה בדרך שלהן.

אני בוחרת לשתף אתכן בסיפור הבא מהקליניקה שלי:

הגיעו אלי זוג – בתחושה של האישה היא עושה הכל בבית, היא מוצפת, עמוסה ומרגישה שבעלה לא עושה מספיק אם בכלל . הבעל מבחינתו עושה כל מה שהיא מבקשת אבל עומד על לעשות זאת בדרך ובזמן שלו.

כמובן שאתם יכולים לתאר לעצמכם שהדבר גורם לחיכוכים חוזרים ונשנים ביניהם.

כשישבנו ודיברנו על נושאים שונים – עלתה בצורה מובהקת השליטה המוחלטת של האישה בבית על כל האספקטים שבו – היו מקרים שזה היה כל כך טבעי וברור לה שדברים צריכים להיעשות בדיוק בדרך שלה, שגם במקרים בהם היא סיפרה לי (לעצמה) שהם לקחו החלטות משותפות היה ברור שבסופו של דבר היא זו שהחליטה, גם אם בניגוד מוחלט לדעתו של בעלה.

בפגישה אישית איתה לאחר שהסתובבנו סביב נושאים רבים שקשורים לשליטה שלה, עלתה בסופו של יום האמונה שקשה לה לסמוך ולכן קשה לה לשחרר . מבחינתה אם הדברים לא נעשו בדיוק איך שהיא רוצה, אז הם נעשו בצורה שגויה.

שאלתי אותה האם היא מוכנה לשחרר ולאפשר לבני הבית לבצע את הדברים בדרך שלהם ולסמוך עליהם שהדברים יעשו בשורה התחתונה.

אגב, לשאלות האם היא סומכת על בעלה עם הילדים באופן כללי לדוגמא – היא מיד השיבה שברור.

הבעיה היתה נעוצה ברצון המוחלט שלה שהדברים יעשו בדיוק כמו שהיא רוצה, בזמן שהיא רוצה.

לאחר תהליך עמוק כולל בחינת הילדות והעברות בין דוריות, כמו גם הרבה תזוזות של אי נוחות בכיסא היא הבינה בעצמה שאם היא לא תנסה לפחות, באמת לסמוך, על בעלה וגם על הילדים שיצליחו להתנהל באופן עצמאי על פי דרכם וזמנם, היא תמשיך לשאת בעומס בנוסף לכעסים שיצטברו בגלל שלא פעלו בדרך שלה.

"פשוט" לשחרר, כשאת יוצאת מהבית, תסמכי על מי שנבחר לעבור איתך את מסע החיים המדהימים האלה.

הגברים/הנשים/הילדים שאתנו במסע הזה, הם בעלי יכולות ומסוגלות לבצע ולהשלים משימות, גם אם זה לא בדיוק בדרך שלנו (כמובן שרצוי להגיד מה הדברים שצריך לעשות כדי שאכן יקרו – אבל לא איך!)

כך גם נראה איך חלוקת התפקידים בבית מתאזנת ומשתחררת ויושבי הבית פועלים מתוך תחושה של חופש ולא מתוך תחושה של נטל המוטל על כתפיהם.

כך גם נלמד את ילדינו שאפשר אחרת! שאפשר לחיות בבית בו כולם שותפים, שאפשר לנהל זוגיות טובה יותר

(ולא מצב בו אחד ההורים שולט באופן טוטליטרי והשני נגרר אחריו תוך ספיגת נזיפות ...)

תמיד תשאלו את עצמכם – מה הילדים שלי רואים? מה הם לומדים ממני על התנהלות זוגית? מה הם ייקחו איתם לזוגיות שלהם כשיהיו גדולים?

אז במה אתן בוחרות? להמשיך לשלוט ואולי לקרוס תחת העומס או שעכשיו אתן עושות בחירה – החלטה : לשחרר ולסמוך ?

אשמח לשמוע אתכן נשים יקרות וגם התייחסויות של הגברים היקרים,

באהבה,

דיקלה